למצוא מאכלים כשרים לפסח טעימים ומשביעים בהתחשב במספר חומרי הגלם המצומצם המותרים למאכל בחג הוא אתגר.
מהי מצה שרויה?
קהילות רבות נוהגות שלא לאכול ‘מצה שרויה‘ - שם הקוד למצה על כל גלגוליה: קמח מצה - מצה טחונה שהופכת ללחה לאחר העיבוד עם נוזלים במהלך בישול, אפיה וכדומה. חומרה זו, שלא להרטיב את המצה, באה בעקבות החשש שחלילה חלק מסוים במצה לא היה אפוי דיו, ועצם לחלוחית שתיכנס אליו, עשויה להפוך אותה לחמץ ממש. ולכן בקהילות אלו העוגות הפסחיות לא תכלולנה ברכיביהן קמח מצה, יהיה אסור לפורר חתיכות מצה אל המרק כגרסה עדכנית ל’שקדי מרק’, או להכין “קניידלעך”.
השימוש בקמח תפוחי אדמה או שקדים עבור הנמנעים מאכילת ‘שרויה’ הופכים לתחליף מצוין (וגם נטול גלוטן). הם משלימים את המרקם של מאכלי הפסח המיוחדים. קמחים אלו מוסכמים על רוב הקהילות בישראל.
חזרת:
רכיב נוסף שעולה על שולחן החג בליל הסדר, והוא חלק מ’קערת הסדר’ המסורתית שבה יש: כרפס, חרוסת, זרוע, ביצה ומרור הינו: חזרת.
שורש החזרת הוא ירק מר וחריף מאד, ממנו אוכלים מעט במהלך ליל הסדר כדי להזכיר לנו שהמצרים מיררו לאבותינו את החיים.
במטבח האשכנזי משתמשים בשורש חזרת מגורר כדי להכין את מטבל ה’חריין’ המסורתי, שנאכל יחד עם קציצות ה’גפליטע פיש’. לרוב תהיה זו חזרת אדומה שמגוררת יחד עם שורש סלק, סוכר, מלח ומיץ לימון.