בתוך כל ההתרגשות וההכנות הרוחניות ליום כיפור, חשוב להקדיש תשומת לב לסעודות ערב הצום. כדאי להתמקד במאכלים בסיסיים ופשוטים יחסית. לא מתובלים בהרבה תבלינים, לא חריפים או מלוחים מידי, וכאלה שלא יקשו עלינו במהלך הצום. קיבצנו לכם כאן כמה מתכונים שמאד יתאימו.
פילה דג אמנון בתנור בקלי קלות
מחכים כבר לצאת הצום? אפשר (ורצוי) להתחיל להתכונן. יש האוהבים לשבור את הצום עם תה ועוגה, ויש כאלה שדוקא אוהבים ללכת ישר על האוכל האמיתי. בשרי או חלבי, עוגה בחושה או עוגת גבינה, קבלו כמה רעיונות בכל הסגנונות של מתכונים לסעודה מפסקת.
עוגת תפוזים גבוהה במיוחד של קרין גורן
עוגת גבינה אפויה של סבתא: קלה, פשוטה וממכרת
פשטידת בצל מושלמת - כמו בצרפת! ווי ווי
הכי מפנק בעולם - פסטה שמנת ופטריות
עוגת שוקולד פרווה רכה ועסיסית
כמו אצל יונית בבית: מרק קוסקוס עם בשר
חזה עוף מוקפץ בטמפורה, חמוץ-מתוק וטעים בטירוף!
אצלי בבית, כילדה ועד היום, הסימנים היו עיקר סעודת החג. אמי תמיד הכינה כל סימן וסימן, בלי לדלג על אף אחד מהם, ובסבב קבוע כל אחד מיושבי השולחן היה מברך בקול וכולם היו עונים אמן בכוונה.
אני יודעת שבהרבה בתים מסתפקים ברימון, תפוח בדבש ותמרים. אני יודעת שזה הרבה התעסקות ואין זמן וכוח, אבל מבטיחה שזה שווה את זה. גם להוסיף תפילות ביום חשוב כזה, גם אווירה של חג וחוויות ילדות בלתי נשכחות, וגם שולחן חגיגי ושונה לגמרי מסעודת שבת או חג רגילה. ובונוס - המתכונים האלה כל כך טעימים, שתרצו להכין אותם כל השנה (אבל אל תעשו את זה! תשמרו על המאכלים האלה מיוחדים לחג. מניסיון).
אז קודם כל, בואו נעבור על הסימנים ה’פשוטים’. אלה שאפשר להכין בקלות ונאכלים אצל חלקנו גם בסתם שבת.
חוץ מאלה יש גם כרתי, רוביא וקרא, ויש הנוהגים להכין את הסלק מסלק עלים (סלקא).
כרתי - הכרתי הוא למעשה כְּרֵישָׁה. קונים אותה אצל הירקנים ובתקופה הזו די קל למצוא.
קציצות כרישה מדהימות
מרכיבים:
אופן הכנה:
רוביא - רוביא היא זן של שעועית (לפעמים נקראת גם לוביה)
סלט רוביא
מרכיבים:
אופן הכנה:
סלקא - קציצות עלי סלק הן כל כך טעימות, שבאמת תרצו להכין אותן כל השנה. המרכיבים ואופן ההכנה כמעט זהים לקציצות הכרישה.
קציצות סלקא
מרכיבים:
אופן הכנה:
קרא - הקרא הוא סוג של קישוא ממשפחת הדלועים. אין לו כמעט טעם ואין הרבה מה לעשות איתו. אפשר לבשל אותו במים עד לריכוך, ולתבל לפי הטעם - אפשר לקחת אותו גם למתוק וגם למלוח. ואם תמצאו מתכון ממש טוב עבורו אשמח לשמוע :).
על מה אתם חותכים?
אנחנו משקיעות ומשקיעים המון זמן ומשאבים בניקיון הבית, המטבח והאוכל שלנו. קנינו ירק טרי, ניקינו ושטפנו, הגענו לחיתוך ונפלנו. קרש חיתוך הוא עקב האכילס של המטבח שלנו. הוא דורש תחזוקה וניקיון, הפרדה בין משטחים למוצרים שונים, בחירת חומר משטח מתאים למוצר ועוד…
מה המשטח המתאים ביותר?
נתחיל בחומר המשטח. המשטח האידיאלי הוא כזה שבסיום הניקיון לא ישאר עליו זכר לשאריות החיתוך שלנו.
במקום הראשון: משטח זכוכית הוא הקרוב ביותר לכך. זכוכית צפופה, חלקה, אינה סופגת או סופחת, אינה נחרצת ולכן אידיאלית לחיתוך. שום דבר לא נשאר בתום השטיפה.
מצד שני, מאחר שהזכוכית לא נחרצת היא פוגעת בסכין. היא שבירה וצליל החיתוך צורם לאנשים רבים. בקיצור - בטוח ולא נוח.
במקום השני: משטח פלסטיק לעומתו סופח חומרים, צובר לכלוך לאורך זמן, סופג ריחות וקשה מאוד לניקוי. מאידך הוא נוח לשימוש וכמעט לא פוגע בסכין. בקיצור - נוח ולא בטוח.
ובמקום השלישי: משטח עץ, סופג וסופח הרבה יותר מפלסטיק, צריך טיפול ועיסוק בשימון וציפוי, החריצים מקשים מאוד על ניקויו, תחזוקה לא פשוטה. היתרון העיקרי שלו על פלסטיק הוא בעיקר במראה. בקיצור - לא מומלץ בכלל.
קיימים משטחים נוספים מחומרים שונים ומשונים (במבוק לדוג’). רובם נמצאים בין הפלסטיק לזכוכית ברמת הניקוי.
האם ניתן לחתוך הכל על אותו משטח?
אם יש לכם משטח זכוכית - ניצחתם, אפשר לעבוד עם משטח אחד להכל. אם לא - המשיכו לקרוא.
גישה אידיאלית (בית שמאי) - משטח בשר, משטח דגים, משטח ירק נקי, משטח ירק מלוכלך (בצל, בטטה, קישוא), משטח גבינות, משטח לחם - פרס נובל למי שמסוגל/ת.
גישה מינימלית (בית הלל) - שני משטחים, אחד לאוכל מזוהם (כזה שעובר בישול אחרי חיתוך) ואחד לאוכל נקי (ירק לסלט לדוגמא).
לי יש ארבעה משטחים, 3 נקיים ואחד מזוהם.
איך מנקים אותו?
ועכשיו לניקוי, צאו מנקודת הנחה שלא משנה מה תעשו לא תגיעו למשטח נקי לגמרי. הכי טוב לקנות משטחים בהירים יחסית (שניתן לראות עליהם כתמים) ולהחליף כשהכתמים הופכים קבועים. משטח מנקים בהשרייה באקונומיקה, רבע כוס אקונומיקה לשעה (מוות לחיידקים) ואחר כך בניקוי יסודי של האקונומיקה מהמשטח. אני יודעת שזה נשמע מפחיד לנקות קרש חיתוך באקונומיקה אבל אין סיבה באמת לפחד, אנחנו מנקים אותה אחר כך והכלור ממילא מתפרק באוויר ולא נותר על המשטח.
שלא תיפלו לי על המשטח…
בואו נתחיל מהקונספציה המוכרת - מים מינרלים בריאים יותר. אז זה ממש לא בהכרח נכון… התפיסה הזו הגיעה בעיקר בשיווק ופרסום של חברות המים המינרלים.
אז מה ההבדל בין מים מינרלים למי ברז?
נתחיל במים מינרלים כי זה יותר פשוט. מקור המים המינרלים קבוע (שאיבה ממעיין אחד) ולכן ההרכב המינרלי כמעט ולא משתנה, המים מכילים סוגים שונים של מינרלים, ביניהם מגנזיום, סידן ואשלגן, אשר בכמות מסוימת מועילים לחיזוק ובנין הגוף.
עם זאת צריך לזכור שגם המעיין חשוף לזיהומי מים ולכן נבדק באופן קבוע.
הבעיה העיקרית בשימוש במים מינרליים היא האחסון במיכלי פלסטיק ומיכלי המים עצמם.
מיכלי פלסטיק עלולים לשחרר חלקיקי מיקרופלסטיק למים, בעיקר בחשיפה לשמש. יש גם מחקרים המדברים על פליטת חומרים רעילים אחרים מהפלסטיק למים.
גם מתקן המים עצמו, אם לא עובר ניקוי תדיר, חשוף לזיהומים ולכלוך.
ומה לגבי מי ברז?
אלו מגיעים ממקורות שונים, התפלה, מי תהום (אקויפרים) ועיליים (מאגרים ונהרות). הרכב המים משתנה ממקום למקום. למי הברז מוספים חומרים שונים שמטרתם לנטרל פעילות חיידקית ומזהמת במים.
מה מסכן אותנו? כימיקלים, כלורידים (שמשפיעים לא מעט על טעם המים), מתכות מסוגים שונים (אלומיניום למשל). נזק של אלו תלוי בכמות שלהם במים.
יש טענה הגורסת כי תקני המים בישראל אינם מחמירים מספיק ומאפשרים ללא מעט כימיקלים להמצא במים שלנו.
יש גם יוני סידן ומגנזיום - אלו לא מסוכנים (אלא מועילים) אבל יוצרים את האבנית שהורסת לנו קומקומים ומגהצים כבר עשרות שנים.
בגלל כל אלו עוברים מי הברז במאגרים בדיקות רבות הנועדות להבטיח את איכות המים.
בדיקה כימית - לקביעת רכוזים של חומרים מסוכנים כמו כספית לדוגמא.
בדיקה פיסיקלית - בדיקה אסטטית, טעם וריח, מידת עכירות.
בדיקה מיקרוביאלית - כמות החיידקים הנמצאת במים.
המים מוזרמים באופן קבוע בצנרת ובמידה ונמצאה חריגה המסכנת את בריאות הציבור על הרשויות להתריע ולטפל. כמובן שמעת לעת יש תקלות וזיהומים. ניתן לצפות בתוצאות בדיקות המים באיזור מגוריכם באתר My water.
האם זה נכון שיש טעם שונה למים בין מקומות שונים?
טעם המים והרכבם משתנה מאוד ממקום למקום (לא מעט בשל הכלוריד במים). אפילו בין שכונה לשכונה. לכן, אנשים נמנעים מהשימוש במי ברז ומעדיפים מים מינרלים.
איפה הבעיה במי הברז?
כל הבדיקות למים נעשות במאגרים אבל אף אחד לא אחראי על מצב הצנרת הביתית שלכם (חוץ מכם). צנרת ישנה יכולה להשפיע מאוד על איכות המים. לכן חשוב מאוד לבדוק את מצב המים בצנרת הביתית.
ויש גם מים מסוננים (כל הפילטרים למיניהם) שמסננים ומפלטרים ברמות משתנות, בעיקר את המוצקים במים ולעיתים מיטיבים עם טעם המים. גם שם חשוב מאוד להחליף ולטפל. שימוש באלו חיוני בבתים בהם רמת הכימיקלים במים גבוהה מהסביר.
מסקנות:
